|
Nadav Bagim (a.k.a AimishBoy) is not going to write about himself in a third-person style as you would expect from these "about" sections. He will not present himself as a 36 year old who started as a Neuroscience student until he discovered that his real passion lay in the photography world. He will not mention that he is self-taught, because everybody is nowadays, and will not describe how he specializes in macro photography but also enjoys shooting many more objects and subjects that pop into his head - that you will be able to see for yourself in his galleries, lectures and workshops. However, the one thing Nadav is willing to write is a big Thank You, for taking the time to visit his site and view his photos. He surely hopes you will enjoy them.
|
נדב בגים (הידוע בחוגים מסויימים גם כ-איימישבוי) לא מתכוון לכתוב על עצמו בגוף שלישי כמו שבדרך כלל הקטעים הללו כתובים... הוא לא יספר שהוא בן 36, גר ברמת גן, והחל את דרכו כסטודנט לתואר ראשון במדעי המוח אותו החליף לקראת סופו לטובת שכיבה על הדשא והצצה מקרוב על חיי בעלי החיים הקטנים סביבו. י
הוא לא יתאר כיצד נכנס בסערה לתוך עולם הצילום לפני שמונה שנים ונשבה בקסמיו, ולא כיצד התמכר לריגוש שבצילום עד שהחליט לרכוש את מצלמת הרפלקס הדיגיטלית הראשונה שלו ואיתה את העדשות המיוחדות שיאפשרו לאחרים הצצה לנקודת מבטו. י הוא לא יציין שהוא אוטודידקט, כי כולם היום כאלה.. י וגם לא יפרט שהוא נהנה לצלם טבע, מאקרו, נופים, מחשבות, רעיונות ועוד נושאים שונים שמבזיקים במוחו- כי את כל אלו תוכלו לראות לבדכם בגלריות שלו בשנים האחרונות, בנוסף לפפראצ'י פרוקי רגליים, הוא מלמד צילום מאקרו בבתי ספר ומועדוני צילום, מעביר הרצאות בנושא, ומלמד על צילום ועולמם המופלא של החברים הקטנים סביבנו בבתי ספר למחוננים של משרד החינוך. אבל גם על זה הוא לא יכתוב. י מה שהוא כן מוכן לכתוב, זה שהוא מודה לכם מקרב לב על שטרחתם לבקר באתר שלו ולצפות בתמונותיו והוא מקווה שתיהנו מהן ומנקודת מבטו על העולם, החיים ובכלל. י אז.. תודה!י |
|
|
